×
Mikraot Gedolot Tutorial
רמב״ם
פירוש
הערותNotes
E/ע
רמב״ם מלוה ולווה ח׳רמב״ם
;?!
אָ
(א) אסור להרבות על המכר. כיצד, המוכר לחבירו קרקע או עבדיםא או מיטלטלין, ואמר לו, אם מעכשיו תתן לי הדמים, הרי הן שלך במאה, ואם עד זמן פלוני, הרי הן שלך במאה ועשרים, הרי זה אבק ריבית, שזה דומה כמי שנוטלב עשרים בשביל שנתן לו מאה להשתמש בה עד זמן פלוני. וכשיתבענו בדיןג אינו חייב ליתן לוד אלא מה שהיה שוה בשעת המכר, או יחזיר ממכרו מידו אם היה קיים:
וכן אם מכר לו מיטלטלין עד זמן פלוני במאה, והיו שוין בשוק למי שקונה במעותיו מיד תשעים, הרי זה אסור, ואינו נותן לו אלא תשעים, או מחזיר מידוה סחורתו אם היתה קיימת:
(ב) הלוקח מחבירו חפץ בשויהוו על מנת שיתן לו מכאן ועד שנים עשר חודש, הרי זה רשאי לומר לו, תן לי מיד בפחות, ואינו חושש משום ריבית: (ג) חבית של יין שהיא שוה עתה דינר, ומכרה לו בשתיםז עד הקיץ על מנת שאם תארע בה תקלה הרי היא ברשות המוכר עד שימכרנה הלוקח, הרי זה מותר, שאם אבדה או נשברה אינו משלם כלום, ואם לא מצא למכרה ולהרויח בה היה לו להחזירה לבעליה:
וכן, אם מכרה לו בשתים, ואמר לו, היתר על השתים יהיה שכרך בשביל שאתה מיטפל למוכרה, ואם לא תמצא למכור אותה כמו שתרצה החזירה לי, הרי זה מותר, אף על פי שאם אבדה או נגנבה או החמיצה תהיה ברשות הלוקח:
(ד) היו לו פירות שאם ירצה למכרן בשוק וליקח דמיהן מיד מוכרן בעשרה, ואם תבע אותן הלוקח לקנותן ויתן המעות מיד יקנה אותן בשנים עשר, הרי זה מותר למכרן בשנים עשר עד שנים עשר חודש, שאפילו הביא זה מעותיו עתה, בשנים עשר היה קונה אותן. וכן כל כיוצא בזה: (ה) אסור לקנות פרי הפרדס קודם שייגמר ויתבשל, מפני שזה שמוכר בזול עתה בעשר הוא פרי ששוה עשרים כשייגמר, נמצאת התוספת מפניח ההקפה. אבל אם קנה עגל בזול ויהיהט אצל הבעלים עד שיגדיל, הרי זה מותר, שהרי אם מת או כחש ברשות הלוקח הוא,⁠י והמיתה דבר המצוי תמיד: (ו) הנותן מעות לבעל הכרם על השריגים ועל הזמורות, וכשייכרתו שויןיא ביוקר, והן קוניןיב אותן בזול עד שייבשו וייכרתו, הרי זה צריך להפך בהן כשהן מחוברין, שנמצא כקונה אילן לזמורותיו. ואם לא היפך נמצאו המעות הלואה, והן לוקחין בזול מפני ההקפה, ואסור: (ז) שומרי השדות שנותנין להם החיטיןיג בשכרן בזול מן הגורן, כשיבואו לגורן צריכין להתעסק עמהן במלאכה בגורן, כדי שיהיו החיטין האלו שנטלו בסוף זמן השכירותיד. ואם לא עשו כן, נמצאת השכירות אצל הבעלים כמלוה, וזה שלקחוטו בזול מפני שאיחרו שכרם עד הגורן: (ח) אריסין שהיו בעלי השדות מסלקין אותן מן השדה בניסן, ונותנין להן האריסין בכל זרע חומר ארבע סאין, והניח זה אריסיו בתוך שדהו עד אייר ונטל מהן שש סאין, הרי זה מותר, ואין כאןטז שםיז ריבית: (ט) הלוקח חיטין ארבע סאין בסלע, וכן השער, ונתן לו את המעות, וכשבא לגבות את החיטין לאחר זמן הוסיף לו מידהיח ונתן לו יתר, הרי זה מותר, שהרי ברצונו הוסיף לו, ואילו רצה לא הוסיף, שהרי לא היה שם תנאי: (י) מותר לאדם ליתן דמי חבית של יין לחבירו ולומר לו, אם החמיצה מכאן ועד יום פלוני הרי היאיט ברשותך, אבל אם הוזלה או הוקירהכ הרי היא שלי, שכיון שקיבל עליו הזול הרי זה קרוב לשכר ולהפסד. וכן כל כיוצא בזה:
וכן, מותר לאדם לקנות מחבירו בתשרי מאה כדין של יין בדינר, ואינו נוטלן עד טבת, וכשנוטלן בודק, ומחזיר החומץ ולוקח היין הטוב, שלא קנה ממנו אלא ייןכא, ואלו שהחמיצו מתחילה היו ראויין להחמיץ, אבל לא ייודעכב הדבר אלא עד אחר זמן:
(יא) מקום שנהגו לשכור את הספינה וליטול שכרה, ואם נשברה שמין לו מה שפחתה ומשלם יתר על השכרכג, הרי זה מותר. וכן מותר להשכיר סיר של נחושת וכיוצא בו, ונוטל השכר ודמי מה שפחת ממשקלו. וכן כל כיוצא בזה: (יב) אין מקבלין צאן ברזל מישראל, מפני שהוא אבק ריבית. וכיצד הן צאן ברזל, הרי שהיה לו מאה צאן וקיבלם ממנו להיטפל בהן ויהיו הולדות והגיזהכד והחלב לאמצע, לשליש או לרביע, עד שנה או עד שתיםכה, כמו שהתנו ביניהן, ואם מתו הצאן הרי המקבל משלם דמיהן, הרי זה אסור, שהרי בעל הצאן קרוב לשכר ורחוק להפסד:
לפיכך אם קיבל עליו בעל הצאן שאם הוקרו או הוזלו הרי הן ברשותוכו, או אם נטרפו הרי הן ברשותו, הרי זה מותר. וכן כל כיוצא בזה:
(יג) השם פרה מחבירו, ואמר לו, אם מתה, הרי היאכז עלי בשלשים דינר, ואני אעלה לך סלע בכל חודש, מותר, לפי שלא עשייה דמיםכח אלא לאחר מיתה. (יד) ומשכרתכט אשה לחברתה תרנגולת לישב על הביצים בשני אפרוחין בשנהל, ואין כאן חששלא ריבית: (טו) מי שהיה נושה בחבירו ארבעה דינרין של ריבית, ונתן לו בהן חפץ ששוה חמישה, כשמוציאין ממנו מוציאין ממנו חמישה, הואיל ובתורת ריבית בא לידו. וכן אם נתן לו בהן כסות או כלי, מוציאין ממנו אותולב הכלי עצמו ואותה הכסות עצמה:
השכיר לו בהן מקום ששוה שכרו שלשה דינרין, כשמוציאין ממנו מוציאין ממנו ארבעה, שהרי בארבעה שכר ממנו מקום זה, והרילג קיבללד עליו:
רמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.
הערות
א בד׳ (גם פ) לית מ׳או׳. קיצר ללא רשות.
ב ב1, ת2: שנטל.
ג מכאן עד אמצע הל׳ ט״ו (׳ונתן לו׳ הראשון) חסר בא׳, והשלמנו מב1.
ד בד׳ לית. וחסרון המורגש הוא.
ה ב1: לו.
ו ד: בשוהו. וקלקול לשון הוא.
ז ד: בשנים. וכן עוד פעמיים בהמשך ההלכה. אך בכתבי⁠־היד כבפנים, ויש שאין רבנו מדקדק במין המספר.
ח ד (גם ק): בשביל. שינוי לשון שלא לצורך.
ט ד (גם ק): והיה. אך לשון תנאי היא.
י בד׳ (גם פ) נוסף: והכחש. תוספת לשם הבהרה.
יא ד (מ׳וכשייכרתו׳): לכשיכרתו שהם. שינוי לשון שלא לצורך.
יב ד (מ׳והן׳): והוא קונה. אך בסוף ההלכה ׳והן לוקחין׳, ומוסב על לוקחין דעלמא.
יג ד (גם פ): חטים. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
יד כך ב1, ת2-1. א: השיכרות.
טו ד: שלקחן. אך כל ההלכה בלשון רבים.
טז בד׳ לית. וקרא את המלה הבאה ׳שָם׳, אך הקריאה היא ׳שֵם׳, וע׳ בהערה הבאה.
יז ת1: משום.
יח ת2-1: במדה. וכך ד (גם פ, ק).
יט בד׳ לית מ׳הרי׳. וחסרון הניכר הוא.
כ ב1: הוקרה. ת2 (מ׳הוזלה׳): הוזילה או הוקירה. וכך ד.
כא בד׳ נוסף: טוב. אך משמעות נוסח הפנים היא שסתם יין הוא יין טוב ולא חומץ.
כב ד: נודע. אך ההדגשה היא: אע״פ שהדבר ייודע רק בעתיד.
כג ד: שכרה. שינוי לשון שלא לצורך.
כד ד (מ׳הולדות׳): הגזות והולדות. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
כה ד (גם פ): שנתים. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
כו בד׳ (גם פ) לית מ׳הרי׳. אך נוסח הפנים מחלק זאת לשני מקרים.
כז בד׳ נוסף: עתה. ואין לזה טעם.
כח בד׳ נוסף: מחיים. ואין בכך צורך.
כט ד (גם פ): משכרת. אך המשך ההלכה הקודמת הוא.
ל בד׳ (גם פ) לית. וחסרון הניכר הוא.
לא ד (מ׳כאן׳): חוששין משום. שינוי לשון שלא לצורך.
לב ת1: את. וכך ד. אך אינו דומה להמשך.
לג בב1 נוסף: זה.
לד ד (מ׳והרי׳): שקיבל. שינוי לשון לגריעותא.
E/ע
הערותNotes
(א) אסור להרבות על המכר וכו׳ – משנה מפורשת שם (דף ס״ה) ופירוש והוא אבק רבית ומפני כך כתב רבינו וכשיתבענו בדין וכו׳: וכן אם מכר לו מטלטלין וכו׳ – דעתו ז״ל כדעת ההלכות שלא הביאו הא דרב נחמן דאמר טרשא שרי לפי שהוא מיקל יותר מרב פפא ואין הלכה כרב פפא ואף דעת הרמב״ן ז״ל כן הוא שאסור למכור בדמים יתרים בשביל המתנה אבל הרשב״א ז״ל התיר בדברים שאין להם שער קצוב עכשיו וגם הוא לא אמר אם מעכשיו בכך וכך לפי שיש כאן שתי טענות להקל וזו היא דרב נחמן וכן כתב בעל המאור ז״ל ויראה ממה שכתב רבינו מטלטלין שאין הדין כן בקרקע לפי שאין לומר שיהיה כיוצא בו נמכר בשוק ויהיה הרבית ניכר בו ועוד שאין אונאה לקרקעות וכל שהוא דרך מקח וממכר כל זמן שאינו נראה כרבית מותר: (ב) הלוקח מחבירו חפץ בשוהו על מנת וכו׳ – תוספתא הובאה בהלכות הלוקח חפץ מחבירו על מנת ליתן וכו׳ וכתב הרב ז״ל חפץ בשוהו לפי שכבר נתבאר לדעתו שאסור למכור מטלטלין ביותר מדמיהן ואם הוא מכר קרקע לפי מה שכתבתי למעלה אפשר שאין צריך שיהיה בשוויו: (ג) חבית של יין שהיא שוה עתה דינר וכו׳ – אולי זה ביאור לטרשא דרב חמא הנזכרת בגמרא והדין בעצמו פשוט בטעמו: וכן אם מכרה לו בשתים ואמר לו וכו׳ – גם זה נראה ברור בטעם ולא מצאתי מקום ברור מאין יצא לו ז״ל: (ד) היו לו פירות שאם ירצה וכו׳ – זה נראה שהוציא מן הירושלמי שבפרק איזהו נשך גבי כיתנא דר׳ חייא וצ״ע: (ה) אסור לקנות פרי הפרדס קודם שיגמר וכו׳ – מימרא שם ופסק כרב דהלכתא כוותיה באיסורי והרבה פירושים נאמרו בו: אבל אם קנה עגל בזול והיה אצל וכו׳ – זהו פירוש למה שאמרו (דף ע״ג) מודה רב בתורי דנפיש פסידייהו ויש בו פירושים אחרים ובהשגות א״א זהו פירוש בתורי דנפיש פסידייהו ואיננו נכון עכ״ל ולא ביאר למה איננו נכון ואפשר שהוא ז״ל סובר שאם כך היתה הכוונה לא היה להם להזכיר תורי אלא בהמה ויש לומר דלרבותא נקט תורי אע״פ שיש הפרש בין עגל לשור ובאמת פירוש רבינו עיקר לענין הדין וכן פירש ר״ח ז״ל: (ו) הנותן מעות לבעל הכרם על וכו׳ – זהו פירוש להנהו דשבשי שבשי האמור בגמרא שם ורש״י ז״ל פירש בו ענין אחר וזה עיקר: (ז) שומרי השדות שנותנין וכו׳ – שם אמר להו רבא להנהו דמנטרי באגי וכו׳: (ח) אריסין שהיו בעלי השדות וכו׳ – מעשה דרבא שם. והטעם לפי שאינו נוטל השתי סאין יותר בשביל המתנת הארבע אלא בשביל שמניחן חדש אחד בקרקע יותר מן האחרים וכן מפורש שם: (ט) הלוקח חטים ארבע סאין וכו׳ – זה פירוש ההיא עובדא (דף ע״ג) דרבינא יהב זוזי לבני אקרא וכו׳ ואף רש״י ז״ל כן פירש והטעם לפי שאין תולין ברבית מאוחרת כל זמן שהוא אחר פרעון ולא הזכיר לו בשכר מעותיך שהיו בטלות אצלי כמו שכתבתי למעלה פרק חמישי. ואף זה דעת רוב המפרשים ז״ל: (י) מותר לאדם ליתן דמי חבית וכו׳ – מימרא דאביי שם (דף ס״ד) בראש הפרק ופירשו הרב רבינו משה בר נחמן ז״ל והרשב״א ז״ל שאפילו חבית זו ידועה ועליה נותן דמים מותר וכן נראה בדעת רבינו: וכן מותר וכו׳ – שם בסוף הפרק: (יא) מקום שנהגו לשכור הספינה וכו׳ – פסק הלכה בגמרא שם: וכן מותר להשכיר סיר של נחשת וכו׳ – גם זה מפורש בגמ׳ (דף ע׳) גבי דודא דבי מר עוקבא: (יב) אין מקבלין צאן ברזל וכו׳ – משנה שם ולשונה מפני שהוא רבית. ופירש רבינו אבק רבית וכן פירשו ז״ל והכרח הוא: לפיכך אם קיבל עליו וכו׳ – מבואר בסוגיית הגמ׳: (יג) השם פרה מחבירו ואמר לו וכו׳ סלע בכל חדש וכו׳ – פירוש בשכר מלאכתה והדין ברייתא שם ודברי הרב ז״ל כדברי קצת המפרשים שפירשו שעכשיו הם שמין לה דמים אם תמות וישלם אותן אפילו לא היתה שוה כן בשעת מיתה ואעפ״כ מותר לפי שלא עשאה דמים אלא לאחר מיתה כלומר שאם תכחיש מחמת מלאכה ויחזירנה לו אינו משלם לו כלום ואין צריך לומר אם תוזל ומפני זה נותן לו שכר ומותר מה שאין כן בצאן ברזל שהרי אינו עושה בהן מלאכה שיכחישו מחמתה והוא מקבל אחריותן עליו מעתה וקצת מפרשים אמרו בדין השם פרה שאינו מותר אלא כשמקבל עליו לשלם דמים שהיא שוה בשעת מיתה ולא שיקצבו דמים ידועים אע״פ שלא תשוה כן בשעת מיתה וזה דעת הרמב״ן ז״ל ולדברי רבינו הסכים הרשב״א ז״ל: (יד) משכרת אשה לחברתה וכו׳ – ברייתא שם (דף ס״ח ע״ב) ופירש״י ז״ל שאין אחריות הביצים על בעלת התרנגולת [אבל טורחת בהם]: (טו) מי שהיה נושה בחבירו ארבעה דינרים וכו׳ – כרבא דאמר הכין (דף ס״ה) ופירוש שאינו דבר מסויים שאם היה דבר מסויים מוציא אותו בעין כמו שכתב הרב בסמוך וכן פירש הרמב״ן ז״ל שכל שאינו דבר מסויים המקח קיים אע״פ שהיה מחמת איסור ומחזיר לו שוויו וכן כתב הרשב״א אבל אם לא נתקיים המקח ביניהם אלא לענין מי שפרע כיון שהוא באיסור אין בו קבלת מי שפרע למי שחזר בו וכן כתב רב האי גאון ז״ל אלו דבריו וכן כתב הרשב״א: וכן אם נתן לו וכו׳ – גם זה שם כרבא ופירוש שהוא דבר מסויים ולפיכך מוציאין אותו בעין והטעם בגמרא דלא לימרו מכסי וקאי מגלימא דרביתא: השכיר לו בהן מקום ששוה וכו׳ – גם זה מימרא שם:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Rambam
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144